פסק-דין בתיק ת"א 3334-08

הרקע, ההליך והשאלות שבמחלוקת

1.         ביום 2.9.07 נפגע התובע בשתי תאונות דרכים שאירעו בכביש המהיר מס' 5, המקשר בין צומת גלילות מזרח למחלף מורשה.

            התובע הגיע למקום ברכבו שהיה מבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעת 1 (להלן:"אליהו").

2.         אין חולק כי התאונה הראשונה הייתה תאונת שרשרת שהתרחשה כאשר התובע נהג ברכבו ונפגע ע"י רכב צד ג' שאינו חלק מההליך שלפני וכי האחריות לפיצוי התובע בגין נזקי הגוף שלו עקב התאונה הראשונה חלה על מבטחתו- הנתבעת מס' 1, "אליהו".

3.         אחרי התאונה הראשונה החנה התובע את רכבו לצד הדרך בהוראת שוטר ויצא ממנו כדי להחליף פרטים בקשר עמה. כך עשו גם נהגי רכבים אחרים שהיו מעורבים באותה תאונה ראשונה. אין חולק שאין מדובר בחניה מוסדרת, כחוק.

4.         בהיות התובע מחוץ לרכבו שלו, פגע רכב אחר שהיה מבוטח גם כן על ידי הנתבעת 1 - "אליהו", ברכב שהיה נהוג על ידי הנתבע 3 (להלן:"דויטש") ומבוטח על ידי הנתבעת 4 (להלן:"הראל"), והעיף אותו אל עבר רכבו של התובע שחנה אותה עת לצד הדרך. כתוצאה מכך- זע רכבו של התובע ופגע בתובע שהיה, כאמור- מחוצה לו.

            אלה הן בקליפת אגוז נסיבות התאונה השניה.

5.         התביעה מול התובע, בשאלת גובה הנזק  בגין שתי התאונות יחדיו- הסתיימה בהסדר, לפיו שולם לתובע סך כולל של 200,000 ש"ח (להלן: "סכום הפשרה"). זאת - לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי (ד"ר וולקס) (להלן: "המומחה") להערכת נכותו. המומחה קבע  לו נכות בשיעור של 10% ואף נחקר על חוות דעתו.

            סכום הפשרה שולם כמימון ביניים ע"י הנתבעות המבטחות ("אליהו" ו"הראל")- בחלוקה שווה ביניהן.

6.         המחלוקת שנותרה להכרעה הינה בשאלות כדלקמן:

א.         איזה חלק מהנכות הרפואית בתחום האורטופדי שקבע המומחה יש לשייך לכל אחת מהתאונות.

ב.         מה היה מעמדו של התובע בעת התאונה השניה, מבחינת חוק הפלת"ד, האם הינו בגדר "משתמש" ברכבו, שאז חלה החובה לפיצוי בגינה רק על מבטחת רכבו ("אליהו"), שאם לא כן - הרי שמדובר  ב"תאונה מעורבת" והחובה לפיצויו בגינה תחול על מבטחות רכבי צד ג' המעורבים באותה תאונה שניה בנסיבות שפורטו  בסעיף 4 לעיל ("אליהו" ו"הראל"), בחלקים שווים.

דיון והכרעה

7.                  לשם הכרעה בשאלות שבמחלוקת, עלינו לסקור תחילה את מנגנון ומהלך האירועים הנוגעים לשתי התאונות ובעיקר- ביחס לתאונה השניה, מפי העדים לה והמעורבים בה.

            מארג הנסיבות של התאונות רלוונטי- הן לצורך סיווג מעמדו של התובע בעת התאונה השנייה, לשם הקביעה על מי חלה החובה לפצותו והן לשם חלוקת הנכות בין שתי התאונות. לכן אסקור להלן את העדויות שנשמעו ואת הראיות בכל הנוגע לנסיבות ומנגנון התאונה השניה. 

8.         א.         בכתב התביעה התאונה השניה ארעה מס' דקות לאחר מכן.

"בעוד התובע ממתין בצד הכביש, כהוראת המשטרה, הגיח רכב צד ג' (וכאמור, לטענת הנתבעת 1 המדובר ברכב 2 בו נהג הנתבע 3) שפגע ברכבו של התובע בעוצמה רבה. כתוצאה מהפגיעה עף הרכב של התובע על התובע ועל כמה נפגעים נוספים שהיו במקום ואז נפגע התובע בצורה קשה כפי שיפורט בהמשך".

ב.         גם בתצהיר נסיבות מיום 11/6/09 שהגיש התובע (נ/3) מפרט הוא כי אחרי התאונה הראשונה- פונתה בת זוגו מהמקום לביה"ח. הוא סירב להתפנות שכן לא רצה להותיר את רכבו ללא השגחה בשל הימצאותם של חפצים יקרי ערך ברכבו, והתכוון להתפנות לביה"ח מאוחר יותר. הוא המתין להוריו. התובע הצהיר כי נתבקש ע"י שוטר לפנות את רכבו לשול הימני של הכביש ולהמתין. בעודו ממתין בצד הדרך, ליד רכבו, ומחליף פרטים עם אחד הנהגים המעורבים בתאונה הראשונה, שמע פיצוץ (תחילת אירועי התאונה השניה) ואז- נפגע.

ג.          בתצהיר עדות ראשית (נ/4) הוא חוזר על הדברים.